איך יוצרים להיט פופ?

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp

תרבות הפופ

לאורך השנים תרבות הפופ שיגרה אינסוף להיטים לכל מדיה אפשרית
החל מהרדיו באוטו ועד לספוטיפיי אצלנו בפלאפונים.
הלהיטים האלו הגיעו מבתי יוצר של אמנים שונים ומגוונים,
אבל לכולם היו מאפיינים משותפים שהפכו אותם
לכאלו פופולריים וקליטים באוזניי מאזינים רבים ושונים ברחבי העולם. 

אם מנתחים שירי פופ רבים,
מגלים שלהרבה מאוד מהם ישנם מאפיינים משותפים,
היוצרים יחד את המבנה ה’קלאסי’ של שירי הפופ. 

אז מהם בעצם המאפיינים האלו?
ומה המבנה הזה שעובד כל כך טוב כל הזמן? 

בשביל להבין את זה, בואו נדבר על שני המרכיבים העיקריים בשיר,
אלו שכולם מכירים- בית ופזמון.

בית/ verse/ part A – בלהיט פופ

הרגע הראשון בו המאזין שומע את הזמר בשיר,
בו הזמר מתחיל לשיר את מילות השיר ובעצם מכניס את המאזין ללב השיר.
כדיי ששיר יתפוס על ההתחלה והמאזין לא יעביר שיר בקלות,
השורה הראשונה בבית הראשון צריכה ל’תפוס’ אותו.
מבחינה מוזיקלית, הבית לא מהווה ‘שיא’ בשיר,
אבל הוא צריך להישאר על הגבול הדק של מעניין,
כדיי שיתפוס את המאזין, אבל גם לא מורכב מדיי, כדיי שלא ירתיע אותו. 

הבית מספר את הסיפור שמגיע לשיאו בחלק הבא שנדבר עליו, הפזמון,
ומשמש כ’בסיס’ מוזיקלי והשיר שב וחוזר אליו.

רוצים ללמוד כיצד להוציא להיט פופ? לפרטים על קורסי עיבוד וההפקה שלנו לחצו כאן >>

פזמון/ Chorus/ part B – בלהיט פופ

הפזמון מהווה את השיא המוזיקלי בשיר.
פזמון בלהיט פופ צריך להיות מלודי וקליט,
לא מורכב מדיי מוזיקלית והרמונית,
כך שנרצה להקשיב לו שוב ושוב.
מבחינה ווקאלית, מצופה מהזמר ‘להפציץ’ בפזמון,
כאשר במקביל גם לרוב המנגינה תהיה גבוהה יותר כדיי לאפשר לו להגיע לשיא הזה.
מכירים את זה שאתם שומעים שיר ולא מצליחים לזהות אותו,
אבל ברגע שמגיע הפזמון אתם ישר מזהים ומתחילים לזמזם יחד איתו?

זה בדיוק האפקט שאתם רוצים להגיע אליו בשיר כזה.
הפזמון צריך להיות סמל ההיכר של השיר ולהוות את הפסגה שלו
גם מבחינה מוזיקלית וגם מבחינת המילים. 

הקשר בין הבתים לפזמון בשיר הוא חשוב מאוד,
כאשר הפזמון מרגיש ‘מנותק’ מהבית מבחינה מוסיקלית,
המאזין יכול להתבלבל.
חשוב לשמור על קשר מוזיקלי בין שני החלקים,
כדיי שיוכלו לתפקד באופן שבו הם יכולים לעבור בצורה חלקה אחד לשני.

להיט פופ

מרכיב חשוב נוסף הוא ה C-PART- בלהיט הפופ

הוא אינו חשוב כמו הבית והפזמון,
אבל יש לו תפקיד חשוב מאוד בשיר
והוא לגרום למאזין להתגעגע שקדמו לו.
הC-PART הוא שונה מבחינה מוזיקלית מהחלקים הקודמים בשיר
ומגיע לקראת סיומו של השיר,
לאחר שכבר שמענו מספר פעמים את הבתים והפזמון.
לדוגמא, הוא יכול להיות מורכב ממהלך אקורדים חדש לגמרי שלא שמענו לפני,
סולו גיטרה סוער על מהלך האקורדים של הבית,
ריפים ווקאליים של זמרת או אפילו פיתוח מוטיב מוזיקלי
קיים שכבר שמענו בשיר קודם לכן (כמו הפזמון עם שינויים מלודיים, או לקיחת אחד המעברים ופיתוחו).

רוצים ללמוד כיצד להוציא להיט פופ? לפרטים על קורסי עיבוד וההפקה שלנו לחצו כאן >>

כשמדברים על להיט פופ, מלבד שלושת המרכיבים האלו
שכבודם במקומם מונח, אסור לשכוח לדבר על האלמנט ה’מדבק’ ביותר, והוא ה
HOOK LINE. 

ההוק, מלשון קרס (כמו בדייג), כשמו כן הוא, ותפקידו ‘לדוג’ את המאזין ולגרום לו לזמזם את השיר כל היום. 

ההוק ליין הוא בעצם מוטיב מלודי/ קצבי, או סאונד מסוים, שחוזר על עצמו במהלך השיר- פשוט וקליט.
הוא אמור להיות מדבר ובדרך כלל מציגים אותו בפתיחה של השיר (באינטרו), כדיי לתפוס את המאזין על ההתחלה. 

דוגמא מצוינת לHook היא הפתיחה של Seven Nation Army / The white stirpes

שמרוב שהוא קליט הוא אפילו הפך לבסיס מוזיקלי לשירי אוהדי כדורגל במגרשים. 

בנוסף לחלקים שדיברנו עליהם עד עכשיו- ישנם חלקים נוספים שאינם מופיעים בכל להיט פופ, אבל הם בהחלט קיימים ויכולים לשדרג אותו:

  • פתיחה/ אינטרו-
    הצלילים הראשונים שהמאזין שומע, נועד להזמין את המאזין לשמוע את השיר. חלק קריטי ביותר למאזין, שבו הוא מחליט אם הוא רוצה להמשיך לשמוע או להעביר. שירי פופ מאופיינים באינטרו קצר וקליט, שהרבה פעמים יופיע בו ההוק ליין.

  • פרי קורוס/ קדם פזמון
    החלק שמגשר בין הבית לפזמון. משמש להעצמה של הפזמון ובעצם בונה לו build up. הפרי קורוס מדגיש את היותו של הפזמון השיא של השיר, ועוזר לחבר באופן חלק יותר בין חלקי השיר. 

הוא מעבר השונה מוזיקלית מהבית והפזמון. 

  • פוסט קורוס/ מעבר אחרי הפזמון
    מטרתו להחזיר את השיר לאנרגיה של הבית לאחר ש’התפוצץ’ והגיע לשיא שלו בפזמון.

  • אאוטרו/סיום
    הקטע שמגיע בסוף השיר, בדרך כלל אחרי הפזמון החוזר האחרון ומוביל את השיר לסיום. 

אז אחרי שהבנו מהם כל החלקים השונים בשיר- הנה תבנית פופולרית של שיר פופ:

אינטרו (הוק ליין) > בית A > פרה קורוס > פזמון B > פוסט קורוס > בית שני A > פרה קורוס > פזמון B > פוסט קורוס > C PART > פזמון כפול BX2 > אאוטרו (סיום).

הנוסחה הזאת, אמנם לא תקפה בנוגע לכל להיטי הפופ שאי פעם נוצרו, אבל היא לחלוטין יכולה לשמש בסיס להפקת פופ ההבאה שלך. שימוש במבנה שלמדנו, יביא לכך שהמאזין ירגיש ‘בנוח’ עם השיר ואולי אפילו לכך שהשיר לא יצא לו מהראש. 

בהצלחה!

השאירו תגובה

השארו מעודכנים וקבלו טיפים ומדריכים למייל