היסטוריה של עולם ההקלטות
אז איך בעצם הגענו למצב שבו כל אחד מאיתנו יכול להקליט מוזיקה בחדר השינה שלו?
לחשוב באיזו מהירות העולם שלנו מתפתח…
מהפונוגרף והפטיפון ועד למצב בו כל אחד ואחד מאיתנו בעולם ההקלטות יכול להקליט בביתו את הלהיט הבא..
עולם הקלטות
נחזור אחורה לשנת 1877, תומס אדיסון ממציא את הפונוגרף, המכשיר הראשון שמאפשר הקלטה של גלי קול. המידע הוקלט על גבי גליל הנקרא צילינדר.
כשתומס אדיסון מצא דרך לשימור הקול הוא רצה לבחון את המצאתו, לצורך ההקלטה הוא שר לשפופרת שחוברה לממברנה שבקצה שלה הייתה מחט, גלי הקול הרעידו את המחט שחרטה על גבי הגליל וסיבוב הגליל כנגד המחט הרעיד את הממברנה שהשמיעה את הסאונד חזרה.
חשוב לציין שלפונוגרף הייתה מגבלה במשך זמן ההקלטה וההקלטה הכילה המון רעשי לוואי והייתה עניה בתדרים.
לאחר כמעט עשור הקים אדיסון את Edison Phonograph Corporation
לשיווק מסחרי של הפונוגרף, אך הגיע לקשיים בייצור המוני של הצילינדרים.
התפנית הגדולה מגיעה עשור אחר כך, בשנת 1887, אז ממציא אמיל ברלינר את הגרמופון ורושם אותו כפטנט, ובכך פותר את הבעיה של הפונוגרף בייצור מסחרי.
התקליטים הראשונים נעשו מסוגים שונים של חומרים, מהירות הסיבוב של התקליט הייתה משתנה מתקליט לתקליט ואורך התקליט היה 5-3 דקות לצד.
בשנת 1948 מוציאה חברת קולומביה רקורדס את תקליט אריך-הנגן במהירות ⅓33 סל״ד. תקליט שנעשה מחומר שנקרא פוליוויניל (PVC) ומכאן גם השם – תקליט ויניל.
תקליט זה מכיל 30-15 דקות לצד, והיה יותר איכותי מהתקליטים שקדמו לו.
**עד אמצע המאה ה-20 סיבוב התקליט בגרמופון נעשה בצורה מכאנית, סיבוב של ידית (מנואלה) הייתה מסובבת את התקליט, וזרוע שעקבה אחרי חריצי התקליט.
בשנת 1893
החל הייצור המסחרי של הגרמופון. שנים רבות התחרה הגרמופון של ברלינר בפונוגרף של אדיסון, אך ייצור ושכפול של תקליטים היה זול ומהיר יותר מהצילינדרים של הפונוגרף. התחרות נמשכה עד שנאלץ להודות אדיסון שהפטנט של ברלינר טוב יותר ובשנת 1913 החל לייצר תקליטים בעצמו.
**הרעיון של ברלינר הביא אותנו למצב שבו כל אחד יכול לרכוש לעצמו גרמופון ולשמוע את המוזיקה המועדפת עליו בביתו.
בעצם עד לשנת 1948 כל ההקלטות נעשו באולפן כשכל ההרכב/תזמורת נמצאים באותו חלל ומקליטים בלייב, כשבחדר ההקלטה נמצא מיקרופון אחד.המיקס בין הכלים השונים נעשה בעזרת מיקום שונה של הכלים בחלל ההקלטה, לדוגמא: תופים היו ממוקמים רחוק יותר מהשפופרת, לעומת זמר שהיה ממוקם הרבה יותר קרוב לשפופרת, כך נעשה הבלאנס בין הכלים השונים בחדר.
בשנת 1948 מגיע טייפ הקלטה מגנטי (טייפ סלילים) אל אולפני ההקלטות.
חברת Ampex הייתה הראשונה שהביאה את טייפ ההקלטה אל השוק המסחרי.
הטייפים הראשונים היו בעלי ערוץ אחד או שניים, כאשר בשנות ה50 אנחנו כבר יכולים לראות טייפים בעלי 3-4 ערוצים. טייפ הסלילים מביא איתו שינוי ענק לעולם הסאונד והמוזיקה מכיוון שהטייפ מאפשר לטכנאי הסאונד לבצע הקלטות של יותר מערוץ אחד, לעשות מיקס ואפילו תיקונים של טעויות בהקלטה.
בהמשך מכונות הסלילים אפשרו הקלטות של יותר ערוצים ובסוף שנות ה-60 אפשרו לנו להקליט 24 ערוצים למכונה.
ניתן היה להקליט אפילו 46 ערוצים על ידי סנכרון של 2 מכונות יחדיו. (2 ערוצים מתבטלים בגלל הסנכרון בין המכונות).
בסוף שנות ה-70
מגיעות אל עולמנו הקסטות (Cassette Tape) סרט הקלטה מגנטי בצורה ממוזערת. את ההתחלה של הקסטות אנחנו רואים כבר בשנות ה-60,
אך שיא הפופלאריות שלה מגיע רק בשנות ה-80 לאחר ההמצאה של חברת סוני בשנת 1979.
חברת סוני הייתה הראשונה שייצרה את מכשיר הווקמן, מכשיר בגודל של קסטה שמאפשר לשמוע מוזיקה בכל מקום עם אוזניות.
אפשר להגיד שכבר מאותם ימים חברות התקליטים היו מודאגות מהאפשרות שניתן היה להקליט על הקסטות שוב ושוב….
בשנות ה-80 יוצא אל השוק הקומפקט דיסק הראשון. למכשיר הקומפקט דיסק יש יתרון ענק על פני הקסטה מכיוון שהמידע שנשמר עליו נשמר בצורה דיגיטלית ולכן ניתן לשכפל עותקים מבלי לאבד איכות. במקום חריצים על גבי תקליט ומחט ״שקוראת״ את המידע מהתקליט, המידע הוטבע על גבי הדיסק בצורת דיגיטלית וקרן לייזר קוראת את האינפורמציה מהדיסק.
מהרגע שהגיע לעולמנו הקומפקט דיסק הוא הפך להיות לסטנדרט בקרב צרכני המוזיקה.
*הקסטה אמנם הביאה שינוי לדרך בה אנשים צרכו מוזיקה באותם שנים,
אך בסוף שנות ה-90 תופס את מקומה תקליטור השמע (דיסק) והיה תחליף הרבה יותר אמין לקסטה.
לתקליטור (צירוף של המילים תקליט ואור) היו 4 יתרונות עצומים על פני התקליט והקסטה:
הדיסק היה יותר עשיר בתדרים מאשר התקליט\קסטה.
לא היו תופעות לוואי של קליקים, ׳קרחצים׳, ׳היסס׳.
שלא כמו בתקליט או קסטה לדיסק לא הייתה השפעה של כמות ההשמעות שעבר.
אפשרות של מעבר בין חלקים שונים באלבום- להחליף שיר, להריץ קדימה\אחורה…
אז איך נכנסו המחשבים אל עולם הסאונד?
בסוף שנות ה-80 מחשבים הפכו להיות מספיק חזקים בשביל לבצע עבודות אודיו.
אוון ברוקס היה מי שפיתח את תוכנת הפרו טולס הראשונה (בהתחלה עוד נקראה סאונד טולס)
תחילה שימשה סאונד טולס כמו שאר היישומים שהיו באותה תקופה, שליטה על סינתיסייזרים ושליחת פקודות Midi לסיתיסייזרים, ועריכה של סמפלים עבור מכונות התופים והסמפלרים כמו S900 של חברת Akai,
אך מהר מאוד טכנאי סאונד התחילו להשתמש בתוכנה לצורך עריכות של 2 ערוצים ואפילו מאסטרינג לדיסקים.
בתחילת שנות ה-90 אנחנו כבר רואים תוכנות שמסוגלות להקליט ולערוך 4 ערוצים!!
בשנת 1993
חברת סטיינברג הגרמנית משחררת את הגרסה הראשונה של קיובייס למחשבי האטארי.
תוכנת הקיובייס הראשונה מביאה איתה שינוי ענק:
התוכנה מסוגלת להקליט ולערוך עד 8 ערוצים
אפקטים מובנים שרצים על DSP
והכל עובד על החומרה של המחשב ללא צורך בציוד חיצוני.
בשנת 1996 מביאה סטיינברג שינוי גדול לתוכנת הקיובייס, VST!!!
עכשיו קיובייס מסוגלת להקליט ולערוך עד 32 ערוצים, מכילה בתוכה אפקטים ופרוססורים שקיימים בכל אולפן אנלוגי. מכאן והלאה תוכנות המחשב (DAW) כבר לא משמשות רק כתחליף לטייפ הסלילים, הן משמשות כתחליף לכל אולפן ההקלטות האנלוגי..
וכך הגענו בעצם למצב שבו מחדרים ענקיים, ערימות של ציוד, טכניקות, ושנים של ניסיון,
למצב שבו כל אחד יכול להקליט בבית את השיר הבא שלו!
***בשנת 1999 יצא השיר Livin’ la Vida Loca של Ricky Martin
השיר הראשון בעולם שהוקלט, נערך, ומוקסס על פרו טולס.
